???? ??????

אדם
הגעתי למסעדה לקראת סוף המשמרת. העדפתי להישאר בבית, בשקט שלי ולשתות. הראש שלי מסתובב, אני קצת שיכור, עדיף לכולם שהגעתי עכשיו.

המסעדה נראית מתוקתקת, כל השולחנות מלאים ויש אווירה טובה. עברתי ליד שולחן ארוך וחגיגי של בנות החוגגות מסיבת רווקות, לצערי החלפתי מבטים עם אחת מהן והיא רצה לכיווני עם קשת מטופשת בשיער וסרטים ורודים. ״אדם ריי!! אני לא מאמינה שאתה כאן! אנחנו רוצות תמונה איתך למזכרת פליז..

עטיתי על פניי את החיוך הכי רחב ומזויף שלי, ״בטח״.

היא אחזה את ידי ומשכה אותי לכיוון השולחן. אחרי עשר דקות של חיוכים, מספרי טלפון שהכניסו לי לכיס של הג׳קט, צחקוקים ביישניים וחמש מאות תמונות, הצלחתי להשתחרר מהן. תודה לאל על דור שזיהה את המצוקה שלי וקרא לי בדחיפות למטבח.

דור עדכן אותי על מצב המשמרת ואני השתדלתי להתרכז ולשדר עסקים כרגיל. הרגשתי הבהוב של כאב מאחורי העיניים, יותר מידי ויסקי ופחות מידי אוכל.

ביקשתי מדור לבקש מהטבח הראשי שיכין לי סטייק פילה וסלט קטן רענן, זה כבר יספוג את האלכוהול.

״תודה דור״, אמרתי.

חציתי את המסעדה לכיוון המשרד שלי, בזוית העין ראיתי את סהר מתקרב אליי, מה הוא עושה כאן? הדבר האחרון שאני צריך עכשיו זה חקירות והוא תמיד יודע איך אני מרגיש גם בלי לדבר.

החלטתי להתחמק ממנו ולצאת החוצה. הסתובבתי ולפתע הרגשתי מכה בבטן ונוזל חם וסמיך נשפך לי על החולצה ושורף לי את העור.

פאק, זה לא היום שלי.

״אוי, א.. א.. אני מצטערת, אני לא יודעת איך זה קרה. לא ראיתי אותך והמגש כבד מכל הכוסות״, זואי.

״מה נראה לך שאת עושה לעזאזל?!?!״

״לא ראיתי שאתה עובר פה״, היא החווירה. דור רץ לכיווני עם מגבונים לחים ומנסה לנקות לי את החולצה.

״מה אם זה היה קורה ללקוח? איך אני יכול לסמוך עלייך?״, כל המסעדה השתתקה כל העיניים נעוצות בנו וכמה טלפונים מופנים לעברנו ומצלמים אותנו. ״תתרחק ממני״ אמרתי לדור בשקט ״ותגיד לטבח שלא יכין את הסטייק, אני הולך״. צעדתי לכיוון היציאה.

זואי הלכה אחרי ״אני לא..״ היא גמגמה ״אני מצטערת״.
התקרבתי אליה ולחשתי לה ״אין לי סבלנות להתנצלויות שלך, עופי. לי. מהעיניים. עכשיו!״

זואי החווירה והמגש נפל לה מהידיים.

סהר הרים את המגש שהפילה זואי מהרצפה ונתן לה אותו,״ את בסדר?״ שאל אותה ונגע בכתפה.

״כן״, אמרה, הביטה על פניי בזעם, לחייה היו סמוקות. היא הסתובבה והלכה.

סהר הוביל אותי החוצה.

״היא ילדה גדולה אתה לא צריך להגן עליה״, אמרתי בחדות, אני לא יודע למה אבל עצבן אותי שהוא נגע בה והגן עליה.

״אחי מה יש לך? עוד שנייה הרגת את הילדה, מסכנה הבהלת אותה״, אני יודע שהתגובה שלי הייתה חסרת פרופורציות.

״יש לך סיגריה?״, שאלתי אותו, כבר שנים שאני לא מעשן אבל הייתי חייב להירגע.

״וואו המצב ממש גרוע״, אמר והוציא קופסת סיגריות מהכיס שלו, ״מה עובר עליך?״, שלף סיגריה ונתן לי.

התיישבנו על הספסל מחוץ למסעדה, הספסל בו מצאתי את זואי לפני כמה ימים. הדלקתי את הסיגריה, הכנסתי לפי ושאפתי עמוק לריאות.

״נו, תשפוך״, אמר סהר לאחר שלא דיברתי, ״בסוף אתה הרי תספר לי אז בשביל מה כל זה?״, הוא צודק.

״נוי בגדה בי״, אמרתי הכנסתי את הסיגריה לפי שוב.

״מה?״, מבט ההלם על פניו כמעט גרם לי לצחוק.

הוא חיכה כאילו ציפה שהמשיך לדבר, גלגלתי את עיניי הבנתי שאין לי דרך לצאת מזה בלי לספר לו, סיפרתי לו כל מה שקרה עם נוי.

״אני לא מאמין״ אמר, ״אין סיכוי אתה בטוח? איך גילית? לקחת בלש פרטי? תמיד חשבתי שאתם זה לנצח, אתם החברים הכי טובים..״

״כן סהר אני בטוח״, אמרתי באדישות.

״ואיך אתה עם זה?״ שאל בטון מנחם.

״הכל טוב אל תדאג גם ככה זה כבר היה הסוף״.

״ראיתי איך הכל טוב, כל האורחים במסעדה נחשפו לטוב הזה״ אמר בגיחוך.

״אבל אחי, למה הוצאת את כל העצבים על המלצרית היפה? הפחדת אותה לגמרי״.

הרגשתי שהדם עולה לי לראש, מה הוא מסתכל עלייה בכלל? היא ילדה.

״רגע, מה אתה בכלל עושה פה? לא זוכר שקבענו״ שאלתי.

״אסור לי לבקר את האח האהוב עליי?״

״יש לך עוד אחים שאני לא יודע עליהם?״, שאלתי בציניות.

״אולי״, שנינו צחקנו.

״אני ממש רעב״ הוא הוסיף ״וחולם כבר כמה ימים על הקרם ברולה האלוהי שלך״

״אני מיציתי את היום הזה, אני הולך הביתה להחליף את הבגדים הרטובים והמסריחים מהמשקאות שנשפכו עליי. תבקש מדור שיגיש לך פרוסת עוגה ושלא תחשוב להפתיע אותי בבית, אני צריך שקט״.