The Time Is: 4:32 PM
(הזמן הוא: 16:32 אחר הצהריים)
הימים עברו, והספקתי ללמד את ניקולאס למבחן שיש היום עוד כמה פעמים. אגב, היום ה-20 בדצמבר מה שאומר שחג המולד הוא בעוד חמישה ימים!
״תלמידים יקרים, אני מבקשת ממכם להפוך את הדפים רק כאשר כולם מקבלים. מי שישתמש בשליפים, יעתיק,ישתמש בטלפון, או ידבר במהלך המבחן- אני אפסול אותו״
אני ודילן קיבלנו את המבחנים שלנו והפכנו אותם אחרי שהזוג מאחורינו קיבל אותם.
״בהצלחה״ לחשתי וחייכתי לדילן כשראיתי שהוא לחוץ טיפה. הוא סובב את ראשו אליי וחיוך חיוך מאומץ.
״בהצלחה״ הוא אמר לי.
״יש לכם 40 דקות בדיוק לגמור את הבחינה, בהצלחה״
***
״נו, איך היה?״ אלכס קפצה עליי ועל ניקולאס כשיצאנו מהכיתה.
״היה טוב! את המורה הכי טובה בעולם!״ ניקולאס אמר וחיבק אותי. צחקתי וחיבקתי אותו בחזרה למרות שהתחושה הייתה מוזרה כזאת.. חיבוק? אני? ועוד מבן?
בכל מקרה, ג׳ון הגיע מיד ושאל אותנו גם איך היה לנו.
״היה מעולה!״ ניקולאס אמר וג׳ון טפח לו על הכתף.
״ואיך היה לך?״ ג׳ון שאל אותי. כשרציתי לענות, אלכס קטעה אותי.
״אתה באמת שואל איך היה לה?״
״כן למה לא?״ ג׳ון ענה ואלכס נאנחה והרביצה לו בראש.
״אולי כי היא התלמידה הכי חכמה בבית ספר!״
״אה״ ג׳ון מילמל ״שכחתי״ גילגלתי עיניין ונאנחתי בחיוך, והלכנו משם.
***
״אלכס, פתחי את הדלת!״ קראתי לאלכס מחדר האמבטיה בזמן שאספתי את השיער שלי במגבת.
״רגע!״ אלכס קראה. שמעתי קולות מעומעמים ויצרתי מחדר האמבטיה. (הפעם הייתי לבושה, למזלי)
״קים״ ניקולאס עמד בדלת ״אפשר לדבר איתך שנייה?״ אלכס הסתכלה אליו ואז אליי, וקפצה על המיטה שלי שהייתה יותר רחוקה מהדלת.
״כן בטח, מה קרה?״ שאלתי את ניקולאס ונעמדתי בפתח הדלת.
״האמת שכלום, רק רציתי לשאול אותך משהו..״ הנהנתי. ״אמ, את יודעת.. בגלל שהלך לי טוב במבחן והכל בזכותך חשבתי שאולי.. נחגוג את זה?״ הוא שאלה במבוכה.
״הו,״ הייתי מופתעת בגלל השאלה הזאת, הוא רוצה לחגוג.. איתי? ״מתי?״
״היום,״ הוא אמר ונשם שוב כי עניתי לו לחיוב ״רק אם זה נוח לך, כמובן״ הוא הוסיף.
הסתכלתי על אלכס ששכבה במיטה שלי ועשתה כאילו היא קוראת ספר אבל בעצם היא הקשיבה לנו (איך אני יודעת? כי הסתומה הזאת החזיקה את הספר הפוך), והיא הנהנה אליי כמו הכלבים האלה עם הראש המעצבן ששמים במכונית ליד ההגה. נאנחתי בשקט.
״כן, בטח״ החיוך על פניו של ניקולאס התפשט.
״יופי! אז בשמונה וחצי אני אאסוף אותך״ הוא אמר והתחיל ללכת.
״רגע! אבל לאן הולכים?״ קראתי אחריו. הוא הסתובב אליי וחייך.
״לאן שאת רוצה״
***
״אהההההה!״ אלכס צרחה. ״אח שלי הזמין אותך לדייט, אח שלי הזמין אותך לדיי-״
״הוא לא הזמין אותי לדייט!״ קטעתי אותה ״אנחנו רק חוגגים את הציונים הטובים במתמטיקה״
״אה כן ברור,״ אלכס אמרה ועפה על המיטה ״אם את רוצה לקרוא לזה ככה״ גילגלתי עיניים.
״תפסיקי להיות מטומטמת אלכס! למה שהוא ירצה להזמין אותי לדייט לעזאזל״
״כי. הוא. אוהב. אותך!״
״לא הוא לא!״
״כן הוא כן!״
״לא הוא לא!״
״די כבר, למה כל כך קשה לך לקבל את העובדה שמישהו אוהב אותך?״
״אולי בגלל שאף בן, או כל יצור אחר שהוא לא אמא שלי, לא אהב אותי אף פעם!״ אמרתי והתיישבתי על המיטה. אלכס התיישבה לידי וחיבקה אותי.
״תראי, אני לא צריכה שתנשמי אותי אלכס״ אמרתי לה ״אני באמת בסדר עם העובדה הזא- שיט!״
״מה קרה?״ אלכס קפצה בגלל הצרחה שלי.
״שיט אלכס! אמא שלי! לא התקשרתי לאמא שלי כבר.. שבועות נראה לי! אני חייבת להתקשר אליה!״
״רגע, רגע, עכשיו כבר חמש וחצי, מה השעה בניו
יורק?״
״זה חמש שעות אחורה, אז אצלה אמור להיות שתיים עשרה וחצי בצהריים״
״יופי תתקשרי אליה״ אלכס אמרה ואני חטפתי את האייפון שש שלי. (אני עדיין לא מאמינה שיש לי אחד כזה)
״אמא!״ צעקתי כשהשיחה התחילה ״מה שלומך?״
״מתוקה, את חייבת להרוס לי את עור התוף?״ צחקתי קצת. ״התגעגעתי אלייך״
״גם אני התגעגעתי אלייך, אמא״
״אז מה שלומך?״
״הכל טוב״ עניתי ומחיתי דמעה, התגעגעתי לאישה הזאת. אלכס חיבקה אותי. ״ואת?״
״עובדת״ היא אמרה באנחה ״את עושה חיים?״
״הו הו, היא עושה חיים גברת וויליאמס!״ אלכס צעקה ״והיום היא יוצאת עם אח שלי לדייט!״
״אלכס שתקי זה לא דייט,״ לחשתי לאלכס ״זאת אלכס אנא, החברה שלי שסיפרתי לך עליה״ אמא שלי צחקה קצת.
״שימי אותי על רמקול קימי״ שמתי את הטלפון על רמקול והתיישבתי עם אלכס על המיטה.
״מה שלומך גברת וויליאמס?״ אלכס שאלה בנימוס ואמא שלי צחקה קצת.
״הכל טוב אלכס, אבל אני כבר לא גברת וויליאמס ממזמן״
״הו, סליחה״ אלכס אמרה מובכת
״לא לא, אל תצטערי זה בסדר. יותר מזה- תקראי לי בבקשה אמנדה״ אלכס צחקקה קצת.
״בסדר אמנדה״
העברנו את החצי שעה הבאה בדיבורים עם אמא שלי, אלכס ריכלה עליי עם אמא שלי המון, עד שנתתי לה מרפק בצלעות והכרחתי אותה לסתום את הפה. הייתי עייפה מאוד והודעתי לאלכס שתעיר אותי בשבע וחצי כדי שאני אתקלח, אלבש משהו, ואצא עם ניקולאס לאנשהו.
***
״קומי יפרה!״ אלכס צעקה עליי והעיפה את השמיכה ממני, דבר שמעוד לא נחמד מצדה, כי קפוא מוות.
״כנסי למקלחת ואני אבחר לך מה ללבוש״
״אלכס-״
״כן כן אני יודעת! לא קצר, לא זנותי, לא מידי! הבנתי!״
גילגלתי עיניים בחיוך ונכנסתי למקלחת, מקווה שאלכס לא תלביש אותי כמו ניקי מינאז׳ בטעות.
***
כמובן אחרי שיצאתי מהמקלחת ראיתי את הבגדים שאלכס בחרה לי, רבנו קצת, ובסוף החלטנו שאני אלבש ג׳קט עור, חולצה שחורה עם הדפס שורט ואת הנעליים החדשות שקניתי בפעם האחרונה שיצאנו.
״אני כל כך מתרגשת!״ אלכס קפצה ומחאה כפיים בזמן שאני נעלתי את הנעליים.
״אלכס סתמי זה לא דייט״
״מה שתגידי״
בגלל המבט שנתתי לה אחר כך היא שתקה.
דפיקה בדלת.
״יאיי!״ אלכס צעקה שוב ואני החלטתי שכשאני אחזור אני אתן לה מכות.
״היי ניקו!״ היא קראה וקפצה על אח שלה אחרי שהיא הכניסה אותו לחדר שלנו. ניקו התלבש פשוט כמוני, ושמחתי שהוא לא לבש חליפה אז המצב היה נהיה הרבה יותר מביך.
בכל מקרה, הוא לבש טי שרט לבנה חלקה (למרות שהיה קור כלבים בחוץ), ברמודת ג׳ינס וואנס כחולות. הוא היה יפה.
רגע, לא!
בכל מקרה, הוא העביר את המבט שלו אליי והחיוך שלו ירד בשנייה. חשבתי שאני עומדת למות במקום. מה, הוא.. חשב שאני מכוערת? לא שאכפת לי, כן? אבל בכל זאת..
״וואו קים את.. יפה״ טוב, אז כנראה שלא. הסמקתי קצת וגירדתי בשיער.
״אממ, תודה״ אמרתי בחיוך לחוץ. היה שקט כמה שניות עד שאלכס הפרה אותו.
״טוב אז קימי, קחי כבר כסף וביי״ היא אמרה בחיוך מזוייף, שהבנתי שמאחוריו מסתתר מבט הרצח שלה.
״אה, כן״ חטפתי את הכסף מהשידה, לקחתי את היד של ניקולאס, והוצאתי אותו משם
***
״אז, לאן את רוצה ללכת?״ ניקולאס שאל אותי כשיצאנו מבית הספר.
״האמת לא ממש אכפת לי. תחליט אתה, זה כדי לחגוג את הציון הטוב שלך״
״אז בואי״ הוא אמר ומשך את היד שלי. פה היו לי שתי אפשרויות: אחת-להעיף את היד שלו לאלף עזאזל כי מה אתה נוגע בי פתאום ואז אני יכולה להעליב אותו ולהרוס את הקשר והערב שלנו, ושתיים- לתת לו להחזיק את היד שלי לחייך חיוך מזויף.
זה ברור מה בחרתי, נכון?
״אה, כן. לאן?״
״קודם לרכבת התחתית״ הוא אמר ומשך אותי לכיוון המדרגות שמובילות אל הרכבת.
״שני כרטיסים בבקשה״ ניקולאס אמר לאיש בקופה ולא נתן לי לשלם על הכרטיס שלי. בחור אידיוט.
הרכבת שלנו הייתה כבר בתחנה, ואנחנו רצנו כמו משוגעים אליה. נכנסנו ממש בשנייה האחרונה, ואז הדלתות נסגרו. נעמדנו ליד העמוד והתנשפנו.
״אני לא מאמינה, איזה מזל יש לנו!״ קראתי בחיוך ונשמתי עמוק.
״כן..״ ניקולאס ענה ונשם גם הוא.
״אז מה.. לאן הולכים?״ שאלתי אותו והוא הסתכל עליי.
״סוד״
״נו!״ צעקתי עליו.
״שש, מה את צועקת״
״אז תגיד לי לאן הולכים״ רקעתי ברגלי והייתי בטוחה שהאנשים בקרון יחשבו שהשתגעתי.
״את לא ממש אוהבת הפתעות אה?״ ניקולאס אמר וגיחך.
״לא אני לא, עכשיו תגיד לי לאן אתה לוקח אותי. רגע, רק אל תגיד לי שאתה חוטף אותי!״ ניקולאס גילגל את עיניו ונאנח.
״כן, כי מה שעכשיו יעזור לי בחיים זה לחטוף מישהי. אנחנו הולכים לבאולינג, סתומה״
״אתה האדם האחרון שיכול לקרוא לי סתומה! רגע, באולינג?״ ניקולאס הינהן ״אתה בשיא הכוח רוצה לאבד את הגבריות שלך, אה?״
״סליחה?״
״צודק. מעולם לא הייתה לך גבריות״
הרכבת נעצרה בתחנה שלנו וניקולאס משך אותי לצד, איפה שלא היו אנשים. הוא העמיד אותי שגבי שעון על הקיר, והוא חסם אותי בעזרת שתי ידיו.
״אני לא גברי?״ הוא אמר וראיתי חיוך קטן נפרס על פניו, אז הסכמתי לעצמי לרדת עליו קצת.
״אתה לא״ ניקולאס ציקצק בלשונו והניח יד אחת שלו על הבטן שלי.
״אני נותן לך עוד ניסיון״
״לא״
ואז, הזיבחון הזה לחץ על הנקודה הרגישה שלי! הוא דיגדג אותי!
״ניקו- ניקולאס! די די אידיוט! שחרר אותי!״ אמרתי והתפתלתי בלי הפסקה. הזבל הזה רק צחק ודיגדג אותי יותר.
״תגידי את זה! תגידי שאני גברי!״
״די להיות זבל נו! ניקולאס יחמור! שחרר אותי!״
״לא עד שתגידי את זה״
״טוב טוב,״ אמרתי ולא הפסקתי לצחוק ״אתה גברי״
״תודה״ הוא אמר ושיחרר אותי.
״זבל״ סיננתי והוא הרים גבה.
״רוצה סיבוב שני?״
״מה פתאום! אמרתי זבל? לא לא.. אמרתי.. אה, גבר!״
״אה אה״ הוא אמר ומשך אותי משם.
***
נעמדנו מול הבניין הגדול, שכלל מועדון, בר ובאולינג.ניקולאס משך אותי לתוכו, וקנה לנו כרטיסים לבאולינג.
בתורות זרקנו את הכדורים ואני הייתי בפער של חמש נקודות על ניקולאס.
״סטרייק!״
״עוד אחד?״ ניקולאס שאל ודפק את ידו על המצח. אני הנהנתי בציחקוק.
״אכן כן מותק, אמרתי לך שתאבד את הגבריות שלך מולי״
״זהו זה, ניצחת. נמאס לי. חות מזה כבר העברנו במקום הזה שלוש שעות מאז שהגענו בתשע, עכשיו כבר שתיים עשרה. בואי נחזור״
נאנחתי והתחלתי ללכת אחריו, לכיוון תחנת הרכבת.
האמת שהערב לא היה נורא כל כך. נהנתי מאוד האמת עם ניקולאס, והוא ביקש שאני אתחיל לקרוא לו ניקו.
בכל מקרה, באמת נהנתי איתו. אפילו שאני עומדת על זה שזה לא דייט, היה מאוד נחמד.
אני בטוחה שאלכס תקפוץ עליי עכשיו כשאני אגיע לחדר שלי, ותשאל אותי מלא שאלות מפגרות כמו עם התנשקנו ואיך היה.
וכמובן כשאני אגיד לה שלא התנשקנו וזה לא דייט, היא לא תאמין לי.
נאנחתי רק בגלל המחשבה על זה.
ניקולאס ואני נכנסנו לרכבת, והפעם היה לנו מקום ישיבה.