to love you closely?

ריידר
אחרי שאני וריילי היינו בים עלינו לאוטובוס חזרה לבית.
השעה הייתה כבר 17:30 והייתה לנו נסיעה באוטובוס של בערך 40-30 דקות. ״ואווו אני מתה מעייפות״ ריילי מתחילה לומר.
״ואוו גם אני מת מעייפות אני מגיע לבית הולך להתקלח ועף לישון״ אני אומר ותוך כדי מפהק. ״ואוו כל כך״ ריילי אומרת וגם מפהקת.
״היה לך כיף?״ שאלתי. ״כן חוץ מזה שהיית״ היא אומרת לי בחיוך מרושע. ״ותזכור מחר אתה בא אליי ׳ללמוד׳ אוקיי?!״ איילי שואלת רציני. ״אוקיי אוקיי נמצא את החבר ילדות שלך״ אני מגלגל עיניים.
מה עכשיו החבר ילדות שלה קשות?! אני רוצה לרצוח אותו אבל זו העסקה למה הסכמתי לזה?! לעזאזל עם ריילי הזאת.
כאילו באיזה קטע היא רוצה שאני ימצא לה את החבר ילדות שלה?!
אני ממש לא הולך לעשות את זה היא תחשוב שגן אבל אני ממש לא.

ירדנו בתחנה ושתקני לאורך הדרך עד לבית.
אני הלכתי לבית שלי וריילי הלכה לבית שלה.
נכנסתי לבית ואמא שלי לא הייתה כנראה היא הייתה בעבודה.
הלכתי להתקלח וישר עפתי לישון.

~ריילי~
איף כמה אני עוד יכולה לסבול את ריידר הזה.
בים אני עשיתי את עצמי בגלל שאנחנו פאקינג מזייפים זוגיות.
למה הסכמתי לזה מישהו יכול להגיד לי?! אני כל כל שונאת אותי אין חי דרך להסביר נכון אולי אני מגזימה שאני שונאת אותו בגלל שהרס רכוש שלי אבל זה לא אומר כלום הוא התנהג כמו בן זונה ועכשיו אני יחזיר לו את אוצה ההתנהגות שאנחנו לבד בגלל הזיוף זוגיות.
נכנסתי לבית וראיתי את אמא שלי במטבח עם אדל.
״היי אמא״ אני אומרת בחיוך. ״הוו היי מתוקה שלי״ אמא שלי אומרת בחיוך. ״היי אדל ערב טוב״ אני אומרת בנימוס לאדל.
״הוו ריילי מתוקה ערב טוב גם לך״ אדל אומרת לי בנחמדות.
״טוב הלכתי להתקלח״ אני אומרת ועולה למקלחת.

אחרי שסיימתי להתקלח שמתי עליי טרניג שחור וחולצה לבנה צמודה ונכנסתי לחדר לסדר תשיער. אחרי שסיימתי לסדר את השיער לצמה אני שוכבת במיטה ובטלפון קצת. אני שומעת דפיקות. ״מי זה?״ שאלתי כי חשבתי שדפקו לי בדלת. ״טוק טוק״ אני שומעת קול מוכר.
אני מסתובבת לחלון ואני רואה את ריידר.
אני פותחת לו תחלון ונותנת לו להיכנס.
״מה אתה רוצה?״ אני שואלת בקרירות. ״יש לי שיעור״ הוא אומר באדישות. ״טוב אז טעית ביום זה מחר״ אני אומרת באדישות.
״אין לי זמן מחר אז היום״ הוא מגלגל עיניים.
״בסדר בוא נסיים עם זה״ אני אומרת עצבנית.
הלכתי לתיק הוצאתי מחברת חשבון וחוברת חשבון.
התיישבנו ליד השידה שלי הנחתי את הדברים על השידה.
״טוב אז איך פותרים את המשוואה הזאת?״ אני שואלת ומראה לו בחוברת. ״אמממ עושים כפול?״ הוא שואל בלבול.
״לא עושים חילוק ואז כפול״ אני אומרת בחוסר סבלנות.
״טוב בוא נעשה משהו קל״ אני אומרת. אני פותחת את המחברת וכותבת 135- כפול 127-. אחרי שעתיים אני מלמדת אותו והוא לא מצליח כלום אני מתייאשת. ״לעזאזל איתך עם אתה עונה תשובה נכונה לזה אני מורידה פריט לבוש שלי״ אני אומרת בתסכול.
נדלק לו העיניים. ״נראלי שזה שווה 234-״ הוא אומר בביטחון.
רגע הוא צדק. הוא עושה אצ זה בכוונה?!
״מה!? לפני שניה לא ידעת את זה״ אני אומרת עצבנית בגלל שאני מבינה שהוא עושה הכול בכוונה. ״קדומה תורידי פריט לבוש״ הוא אומר בשעשוע וקורץ לי. ״הממממ ועם לא באלי?״ אני שואל בהתנשאות.
״אז אני יוריד לך פריט לבוש״ הוא אומר.
אני צוחקת צחוק מריר. ״איזה חי בסרט רואים שאתה מתנשא מעל כולם וקורא לכל אחד בן זונה למרות שלא מודע שהוא אחד כזה״ אני אומרת בחיוך מרושע ועושה לו אצבע משולשת.
״היי תקשיבי ותקשיבי לי טוב עוד פעם אחת את קוראת לי ככה והחיים שלה בשניה היו אומללים״ הוא אומר בטון מאיים.
״כן? או שאני יגיד לכולם שאנחנו זייפני זוגיות ואז מי שבאירוע יתבאס שאני לא יבוא״ אמרתי בחיוך אכזרי. ״את..״ הוא התחיל להגיד אבל שתק.
״מה קרה? אתה פתאום לא יודע לדבר?״ אני שואלת בקול מתנשא.
״טוב בגלל העסקה שלנו אני צריכה לתת לך פרטים זוכר?״ אני מזכירה לו. ״כן כן בטח״ הוא אומר במהירות.
״תני פרטים״ הוא אומר במרירות. ״טוב הוא בערך נראה כמוך וקוראים לו ריידר כמוך איזה צירוף מקרים והוא גר בשכונה הזאת לפי מה שאני זוכרת והייתה לו שרשרת עם האות ר׳ והוא בגיל שלי״ אני אומרת.
הפנים של ריידר היו נראות מוטרדות.
״הכול בסדר?״ שאלתי. ״כן כן הכול בסדר טוב אממ אני יגיד לסוכן שלי וברגע שנמצא מידע אני יגיד לך״ הוא אומר אדיש.

~ריידר~
היא אמרה שהוא נראה בערך כמוני שרשרת עם האות ר׳ ושהוא גר בשכונה ושהוא בגיל שלה. אני לא יודע מה קורה פה אבל זה נשמע כאילו היא מתארת אותי? אני לא בטוח בזה. יש מלא חברים טובים שיש להם שרשרות עם האות ר׳ ושקוראים להם ריידר או ריילי ודברים באותה שכונה לא? אוי פאק! ״הבנת?״ ריילי שואלת אותי לגבי שאלה.
״לא אני לא מבין קשה לי״ אני אומר בייאוש. ״אל תתייאש להתייאש זה לחלשים למרות שאתה חלש אבל בסדר״ ריילי אומרת בחיוך.
״אני לא חלש אני הכי חזק שיכול להיות״ אני אומר בטון מתנשא.
״כן הכי חזק אבל בלימודים אתה..״ ריילי אומרת בצחקוק.
״ריידר תנסה לעשות את התרגילים האלה ואז אני יבדוק״ ריילי אומרת בפיהוק. ״מישהי עייפה״ אני אומר בגיחוך. ״ברור השעה 00:0 בלילה!״ ריילי אומרת בעייפות. ״תכלס״ אני אומר.
בנתיים אני מנסה לפתור את התרגילים אבל אני פשוט לא מצליח.
איך לעזאזל פוטרים שתים-עשרה מינוס כפול חמישים-וארבע מינוס?!
טוב לא הצלחתי אז באתי להקשר מריילי עזרה.
״ריילי״ אני אומר. אבל לפני שאני ממשיך לקרוא לה אני רואה שהיא נרדמה. טוב זה הגיוני לגמרי השעה עכשיו אחד וחצי בלילה.
אני לא יודע מה לעשות להעיר אותה? להשאיר אותה ככה?
החלטתי שאני ארים אותה למיטה. הרמתי אותה בזהירות שלא תתעורר והנחתי אותה על המיטה ושמתי עליה שמיכה. לא הייתה לי כל כל ברירה הייתי מוכרח ללכת, אבל לא רציתי.
אבל בכל זאתי התקדמתי לכיוון החלון ואני שומע קול ישנוני.
״לאן אתה הולך?״ אני מסתובב ורואה את ריילי יושבת ומשפשפת עיניים.
״לבית השעה כבר אחד וחצי ואת נרדמת״ אני אומר בחלש.
״באמת?״ היא שואלת בבלבול. ״כן״ אני עונה.
״אה אוקיי לילה טוב ריידר״ היא אומרת בחיוך וחוזרת לישון.
היא הרגע אמרה לי לילה טוב? זה לא הגיוני זה בטח מתוך שינה.
״לילה טוב ריי״ אני אומר בחלש ואני מחייך כמו ילד קטן ויוצא בזהירות מהחלון של ריילי.

הגעתי לבית התקלחתי זריז ועפתי לישון.
אבל ריילי...אני לא מצליח להוציא אותה מהפאקינג ראש שלי.
אני כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי. אני לא אוהב אותה היא התנהגה אליי מאוד מגעיל וככה לא מדברים אליי. אבל איך שהיא מתעצבנת עליי בלי שום פחד זה הרג אותי. כי עם מישהו התעצבן עליי זה בגלל משהו שעשיתי לא טוב אבל הם היו משקשקים מפחד אנשים התעצבנו עליי, אבל לא היא. ריילי אף פעם לא פחדה ממני ועם כן היא גם לא הראת את זה.
אני רוצה כל כך לאונן עליה. הגוף שלה ואיך שהיא מנשקת...
שיט! נדפקתי ובגדול..!