???? ????? - bxb

לבמתוק💙: אחרי תקופה ארוכה שדיברתי איתך במקום ללכת לישון, הגוף שלי צריך קצת שעות שינה
לבמתוק💙: למרות שאני מעדיף לדבר איתך

ההודעה נקראה על ידי מלךהצללים🖤

〰️〰️〰️

נקודת מבט עומר🖤

"הוא כזה אידיוט." אורי סינן בזמן שהמשיך לאכול.
אני, לעומת זאת, אפילו לא הייתי מסוגל להגיב. נשארתי דומם, מרגיש את שרירי גופי מתכווצים ואת רגליי רועדות קלות. הרעד התגבר כשראיתי את אותה הבחורה, שישבה ליד עידן והיה נראה שדיברה איתו, קמה ממקומה.

לא הבנתי מה עומד לקרות, ולא חשבתי שרציתי לדעת. היא הייתה יפיפיה, ללא ספק מהבנות היפות ביותר שראיתי בבית הספר. כמובן, לא יפה מספיק בשביל להעביר אותי לנשים, אך מספיק בשביל שאשים לב לתווי הפנים העדינות שלה גם בקפיטריה מלאה באנשים.

היא התקדמה לכיווני. צעדיה היו מהירים בטוחים בעצמם. אפילו לא הספקתי להעלות במוחי תיאוריות לגבי מה שעומד לבוא, והיא כבר נעמדה לצידנו.

היא לא אמרה מילה. היא התיישבה במקום הפנוי לידי, פתחה את תיק הגב שלה, והוציאה ממנו קופסת אוכל כחולה.

ואז, היא התחילה לאכול.

מה?

היא לא צחקה עליי, היא לא ניסתה להשפיל אותי. היא עזבה את עידן רוזנברג כדי לשבת לידי וליד אורי.

היא הביטה בי, חיוך חמים מתפרש על פנייה, כאילו שניסתה לשדר לי שהכל בסדר. שפנייה לשלום. ובהחלט, זה הרגיע אותי. שרירי הגוף שלי נרפו, רגליי הפסיקו לרעוד, קצב ליבי התאזן.

"תודה." מלמלתי בשקט, והיא הרחיבה את חיוכה. מזווית העין יכולתי לראות שהיא מביטה ישירות בעיניי, אך מבטי היה מופנה אל האוכל. אם הייתי מביט ישר בה, הייתי נאלץ לראות גם את סהר ועידן מאחוריה, והדבר האחרון שרציתי לראות זה את התגובה שלהם.

"אני מעיין, אני חדשה כאן." היא אמרה, כאילו כלום לא קרה לפני כן.

"אני אורי, והבחור השקט כאן זה עומר." אורי הציג את שנינו, ואני חייכתי כמה שהצלחתי, בהתחשב בסיטואציה.

"אני מאמינה שלאנשים השקטים יש את הסיפורים הכי טובים." מעיין אמרה, ולאחר מכן לקחה ביס נוסף מהכריך שלה. הרמתי את מבטי לרגע לכיוון האוכל שלה. חביתה עם עגבניות. טוב, אף אחד לא מושלם.

"אז מה גרם לך לעבור לשבת לידנו?" אורי שאל אותה, כאילו קרא את מחשבותיי. לא יכולתי להפסיק לחשוב על זה שויתרה על מקום בשולחן של השמיניסטים, בהנהגתם של עידן רוזנברג וסהר פרץ, כדי לשבת ליד הלוזר שדקה לפני כן שמו לו רגל כדי להשפיל אותו.