Run ~ ????

"הגיע הזמן" ג'סיקה אמרה לדון שבדיוק החליפה את שמלתה לחולצת ספורט שחורה וטייץ שחור, כך שהיא לא תבלוט בחשכה.

הן יצאו אל מחוץ למקלט מחזיקות ידיים, יודעות שלא משנה מה יקרה, עדיין יהיה להן אחת את השנייה והן לא יתנו לאף אחד להפריד בינהן.

פנס כוון אליהן. גילו אותן. ג'סיקה טעתה. הם עקבו אחריה.

שלושה אנשים זינקו לקראתן והן התחילו לרוץ. ג'סיקה ידעה שאין להן סיכוי, דון לא מהירה מספיק, במוקדם או במאוחר הן יצליחו לתפוס אותן.

"בואי נעצור. זה כבר אבוד" ג'סיקה אמרה לדון ודון הנהנה בראשה בהסכמה ושתיהן עצרו,

שלושת הגברים הביטו בהן מבולבלים, כנראה לא ציפו מהן להיכנע כל כך מהר, בטח לא אחרי חצי שנה שהן הצליחו לברוח, אבל הן ידעו מתי צריך להרים ידיים ולוותר, ועכשיו כבר לא הייתה להן ברירה.

"לכמה זמן חשבתן שתוכלו לברוח?" הן שמעו קול מאחוריה והסתבבו, זאת הייתה המנהלת של הפנימייה שבה גרו, הפנימייה שממנה ברחו.

הן שתקו. היה להן הרבה מה לומר אבל הן בחרו לא לדבר.

"אתן תעברו פנימייה" הן שמעו קול נוסף, קול לא מוכר של גבר,

"סוף סוף" ג'סיקה אמרה בנימה עוקצית ודון צחקה,

"אתן תצטרכו להיפרד מכל החברים שלכן" לואיסה, מנהלת הפנימייה, אמרה.

היה נשמע שהיא מנסה להקניט אותן.

"כבר עזבנו אותם, זוכרת שברחנו?" דון אמרה וגיחכה לעצמה בגאווה.

"אתן תיכנסו לרכב בעצמכן או שנצטרך להכניס אותכן?" הקול הלא מוכר שאל והן נכנסו לרכב.

"לאיפה נעבור?" ג'סיקה שאלה והיה אפשר לשמוע בקולה שהיא מעט מוטרדת.

היא ידעה את ההשלכות של הבריחה שלהן, אבל המחשבה על מעבר למקום חדש קצת הלחיצה אותה.

"פנימייה בצפון, על החוף, קוראים לה 'מונלייט ביץ סקול'." לואיסה אמרה.

"סוף סוף נלך קצת לים" דון אמרה כששמה לב שג'סיקה מתוחה מעט.

ג'סיקה חייכה לעצמה, הן ממזמן לא הייתה בים, שנה וחצי בערך, המחשבה שהיא תוכל ללכת כל יום לים עודדה אותה.

"אתן צריכות לארוז עד מחר" לואיסה אמרה.

דון הייתה כל כך שמחה באותו הרגע. כמה שהיא חיכתה כבר לצאת מאותה פנימייה שהן היו תקועות בה כל כך הרבה זמן, היא ידעה שיכול להיות קשה להסתגל למקום חדש ולאורח חיים חדש אבל היא הייתה בטוחה שזה יהיה שווה את זה. ואם לא, הן פשוט יברחו משם.

"מי זה האיש הזה?" דון שאלה את לואיסה בחוסר נימוס,

"הוא המנהל של הבית ספר החדש שלכן" לואיסה ענתה לה,