??, ???? ??? ???????

אחרי הביקור הקצר בבית העץ החלטתי לעשות סיבוב בבית ספרי הענק.  
ברגע שבו רגלי דרכה על רצפת הפורצלן הזולה שבה היה מרוצף המבנה שלנו, נשמע הצלצול ותלמידים התחילו לצאת בגושים מהכיתות.

''כוסעמק...'' מלמלתי. ניסיתי לחשוב על משהו אחר, כל דבר חוץ מהלבבות המפמפמים שלהם.
שמתי את ידי על אוזני והרכנתי את ראשי.
''לא לא... דיי...'' כאב ראשי התחזק והרגשתי איך עיני מקבלות גוון אדום כשהתשוקה לדם גוברת על כוח הרצון שלי.

''קרוליין, הכול טוב?'' פנתה אלי תלמידה אחת. בקושי הצלחתי לשמוע את קולה מרוב כל הצלילים שהסיחו את דעתי.
הרמתי את ראשי לאט ומבטי התחיל להתמקד בדברים אקראיים.

ילדה מעבירה עמוד בספר שהיא קוראת תוך כדי הליכה, מפתח שנכנס לתוך מנעול ופותח אותו בנקישה, בכי של מישהי בשירותים הסגורים, כל כך הרבה קולות של תלמידים מדברים, הולכים, צוחקים...

''קרוליין?'' היא פנתה אלי שוב. הכרחתי את עצמי להירגע ורק שהרגשתי איך עיני מתבהרות וחוזרות לצבען הכחול העזתי להביט בה.
''אני בסדר, את לא ראית כלום והשיחה הזו מעולם לא התנהלה. תמשיכי הלאה.'' אמרתי בעודי מביטה לתוך עיניה ורואה את עישוניה מתרחבים ואז חוזרים לגודלם הרגיל.

הילדה הסתובבה והלכה.

כפייה. אחד הדברים היחידים שנחמדים בלהיות ערפד. אני יכולה לגרום לכול בני האדם לעשות מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה.

התמקדתי בניסיון להסדיר את נשמתי והתחלתי להתקדם לאט לעבר כיתתי. 

אלו הם חברייך קרוליין... תפסיקי. בני אדם בדיוק כמוך.

או לפחות כמו שאת היית עד לפני כמה חודשים...
''לוקר מזויין...'' שמעתי מלמול מקצה המסדרון. מיקדתי את הראייה שלי וראיתי תלמיד חדש ככול הנראה, נאבק עם הלוקר שלו. הוא סובב את המנעול עם הקוד ימינה ושמאלה בלי להבין מה הוא עושה. ראיתי את הוורידים בזרועות הנפוחות שלו בולטים כשהוא משך בלוקר בכוח, עוד רגע קורע אותו ממקומו.
התקדמתי לכיוונו, נואשת להסחת דעת.

''מה את צריכה, מוצצת דם?'' פנה אלי בזלזול עוד לפני שבכלל נעמדתי על ידו.
הוא מה... איך... רגע מה?
-''איך קראת לי?'' שאלתי בבלבול.
''אמורה להיות לך שמיעה מושלמת, לא?'' הוא הסתובב אלי עם הפרופיל שלו.

הנער נראה בן 17 בערך. עצמות לחייו בלטו והפוני הבלונדיני שלו כיסה את מצחו חלקית.
ברור שהוא לא באמת בן 17... בני אדם לא נראים כל כך טוב. הוא חסר פגמים לגמרי.
אבל איך שהוא פנה אלי... ערפד לא היה מדבר ככה לערפד אחר, נכון?
או שהוא סתם פריק ששונא את עצמו ואת המין שלו, כמוני.

''רציתי לעזור לך לפני שאתה תולש את הדלת.'' גלגלתי את עיני. הגישה שלו מעצבנת, אבל אני מודה שלהתרכז בשיחה אחת גורם לרעשי הרקע להיות פחות חזקים.