??? ???? ???? ?? ??

סול

״לוקה הכל בסדר מה קרה?״ שאלתי אותו שראיתי שהוא לא מגיב לקולות בטלפון אחרי שהוא צעק כמו משוגע.
הוא לא ענה לי, ניתק מהר את הטלפון שלו וקם מהר מהכיסא, הבטתי בו מוטרדת , מה קרה?
מה שהוא עשה גרם לי לקום מהר וליבב בבהלה, הוא העיף בחדות את הכוס זכוכית שהייתה על השולחן וניפץ אותה על הריצפה.
הוא הסתכל עלי במבט מבולבל וניכנס מהר למשרד שלו.
אני לא מבינה, עשיתי משהו?, למה הוא הסתכל עלי ככה?.

קמתי מהשולחן אחרי שפיניתי את הכלים שהיו על השולחן והתחלתי להרים את הזכוכיות מהריצפה. לא רציתי שאמה תתחיל לנקות אחרי לוקה ביגלל השיגעונות שלו.
התחלתי להרים את הזכוכיות הגדולות יותר לתוך שקית.
״אמלה״ נבהלתי ששמעתי קול ניפוץ חזק מהמשרד . הסטתי את מבטי במהירות מהטריקת דלת של המשרד ובלי ששמתי לב הזכוכית שהיתה לי ביד חתכה את עורי בחדות. שיחררתי את הזכוכית מידי התכווצתי בכאב , זה שרף!
הלכתי לשטוף את כף ידי במים ושמתי נייר כדי לעצור את הדימום.
״מה קרה?״ שמעתי קול מאחורי הסתובבתי וראיתי את אמה מסתכלת עלי בדאגה.
״אה הכל בסדר רק חתך קטן״ חייכתי אליה והמשכתי להעביר את הנייר על ידי.
היא התקרבה אלי והחזיקה את ידי,
״זה לא חתך קטן, בואי אני אכבוש לך את היד״ אמרה ומשכה אותי לכיסא כדי שאשב.
״לא זה בסד..״ באתי לומר אך אמה סימנה לי עם ידה לעצור
״שבי הכל בסדר אני אמשיך לנקות , חכי פה אני אביא את העזרה ראשונה מלמעלה״ אמרה ועלתה במהירות. נאנחתי, אני אוהבת אותה היא תמיד אוהבת לעזור.
בנתיים סיימתי לנקות את כל שאר הזכוכיות והתיישבתי מחכה לאמה , היא מתעקבת.
״הינה מצאתי את זה סליחה שהיית צריכה לחכות הרבה זמן״ אמרה והחזיקה לי את היד הפצועה ״בטח כואב לך״ הוסיפה והתחילה לחטא לי את המקום. ״לא לא כל כך כואב״ שיקרתי וחייכתי , זה שרף רציתי לצרוח , לעזאזל. לא רציתי שתדאג לי כל כך, אני מכירה את אמה מתי שהיא דואגת היא מסוגלת להגיד לי לעלות לבית חולים.
״הינה סיימתי״ אמרה שסיימה ללפף לי את התחבושת מסביב ליד.
״תודה אמוש״ אמרתי וחיבקתי אותה.

ישבתי לראות סרט בסלון ושמעתי שוב צעקות מהמשרד. התעלמתי כי כל חצי שעה יש צעקות חזקות משם.
שמעתי את הפעמון בדלת וקמתי מהר לפתוח כדי שאמה לא תתעורר .
״רק רגע״ אמרתי שפתחתי את הדלת עם המפתח.
פתחתי את הדלת וראיתי את אלינור עומדת בלבוש מינימלי כמו תמיד והעקבים שתי מטר שלה. ״באתי ללוקה זוזי״ אמרה ובאה להיכנס.
עצרתי אותה מהר עם היד כדי לחסום אותה.
״זה לא זמן טוב אלינור״ אמרתי וחיכיתי שהיא תלך. לוקה מאוד עצבני עכשיו ופשוט לא כדאי. היא הסתכלה עלי במבט מזלזל וגועלי ״זוזי״ אמרה עוד פעם וניסתה להזיז אותי ״אלינור! זה לא זמן טוב עכשיו!״ אמרתי בקול יותר כשהיא ממש התחילה לדחוף אותי מהכניסה
״תגידי את באמת חושבת שתגידי לי מה לעשות? את כולה יתומה מסכנה שלוקה החליט לאמץ אותך מרחמים כי מצא אותך ברחוב כמו איזה קבצנית אז עכשיו זוזי לי מהדרך!״ צעקה לי בקול הצווחני והמגעיל שלה . הסתכלתי עליה המומה. לא ידעתי איך להגיב למצב הזה למרות שאני כבר רגילה זה עדיין קשה לשמוע את זה.
״אלינור תלכי כבר!״ צעקתי בכל כוחי ובאתי לסגור עליה את הדלת.
״איה מה את עושה?!״
צעקתי שהיא פתחה בתנופה את הדלת ותפסה את היד הפצועה שלי בחוזקה ולא שיחררה. היא הסכלה עלי בשעשוע. ״את כניראה שכחת מי את ומי אני אה?!״ אמרה וחיזקה את אחיזתה עוד יותר. התכווצתי בכאב עוד יותר וניסיתי למשוך את ידי חזרה.
״תע..זבי אות..י״ גמגמתי ועצמתי את עיני שהרגשתי שהיד שלי התחילה לשרוף מכאב.
פתאום הרגשתי שאלינור כבר לא אוחזת בידי,
הרמתי את מבטי וראיתי שלוקה תופס ביד של אלינור בחוזקה. ״תלכי לפני שאני אעשה משהו שתצטערי על זה״ אמר ועצם את עיניו באיפוק ״ואני נשבע את באמת תצטערי על זה!״ אמר והעיף את ידה בחוזקה ויבבה נשמע מפיה. פאק לוקה באמת עצבני.
הבטתי בידי הפצועה וכל התחבושת שהייתה לבנה הפכה לאדומה מהדם שזרם החוצה.
הרמתי את מבטי ואלינור כבר לא הייתה שם. לוקה עצם את עיניו באנחה והעביר את ידו בשיערו. הסתכלתי עליו, ניסיתי למצוא איזשהו פגם בפניו ופשוט לא מצאתי. הוא יפה גם שהוא עצבני.
״את בסדר?״ שאל באנחה ששפשף את עיניו בתסכול והרים את עיניו אלי בדאגה, הוציא אותי מהמחשבות עליו, מזל.
״כן כן״ חייכתי חיוך מאולץ ושמתי את ידי מאחורי גבי. הוא הסתכל עלי מוזר ששמתי ידי מאחורי הגב שלי.
״את עושה צחוק?״ אמר ״תביאי את היד שלך״ אמר והסתכלתי עליו שיעזוב אותי.
״זה כלום אני רק צריכה להחליף תחבושת״ אמרתי והראתי לו את היד.
״להחליף מה?, מה? למה יש לך תחבושת ביכלל?״ אמר והסתכל עלי ידי בבילבול ובדאגה. ״פאק סול למה זה ניראה ככה״ אמר והעביר את ידו בשיערו אחרי שלא עניתי לו.
״סול תעני לי מה קרה״ צעק שלא עניתי לו.
פתחתי את עיני מהמצב רוח הקיצוני הזה.
״סתם באמת רק שהרמתי את הזכוכיות מהכוס במיטבח ונחתכתי״ אמרתי בלחש מנסה כמה שפחות לעצבן אותו, זה לא יום טוב שלו כניראה. ״פאק״ אמר ועצם את עיניו בחוזקה והעביר את ידו בחוזקה על פניו,
הוא הסתכל עלי ואז על היד. הו
א תפס את ידי הבריאה כסימן לבוא אחריו,
לאן? שאלתי שאני לא עומדת בקצב והוא סוחב אותי שאני מאחוריו.
נכנסנו לחדרו והוא משך אותי לכיוון השירותים הפרטיים שלו בחדר.
״שבי״ אמר וטפח עם ידו על  הכיור. הסתכלתי עליו שהתחיל לחפש משהו בארון שתלוי ממול וניסיתי לעלות על השאייש הגבוה. ״הינה״ אמר שמצא קופסא מלאה בתחבושות חדשות .
״בואי״ אמר וגיכח שעדיין ניסיתי לעלות על הכיור ביד הלא פצועה שלי. הוא תפס בגופי והניח אותי לייד הכיור הגבוה. הסתכלתי עליו קצת מעוצבנת, מה לעשות שלא כולם בגובה של ג'ירפה כמוהו. ״טוב בסדר רק אל תהרגי אותי״ אמר בחיוך חושף שיניים ותפס בידי. שיואו בן אדם עם פיצול לפני שנייה הוא עוד שנייה הרג את כולם מעצבים.
טוב אבל החיוך שלו ... כזה מושלם..
הוא התחיל להוריד לי בסיבובים את התחבושת בעדינות והפנים שלו לאט לאט התכווצו למראה היד. כל כף ידי הייתה מחוסה בדם צמיגי ויבש. הוא לקח צמר גפן ושם קצת מים מתחיל לחטא המקום. וואו רציתי לצרוח מכאב פשוט. ״איה״ נפלט לי שהוא לחץ בטעות על הפצע עצמו בחוזקה. ״סליחה״  אמר והרים את מבטו אלי והחזיר את מבטו ליד שלי .
היינו ממש קרובים אחד לשנייה. הלב שלי דפק במהירות והתחלתי לבחון אותו במבטי-
המשקפיי ראייה השחורות והגדולות שהונחו בעדינות על גשר אפו שנתנו לו מראה סקסי יותר, השרירים החשופים הגדולים והשזופים שלו שנתנו לו מראה גברי יותר,
והשפתיים המלאות והוורודות שהיה פשוט באלי ל-
המחשבות שלי נקטעו שראיתי שהוא עוזב את ידי ומתרחק מעט,
הוא הלך שוב לארון התלוי בקיר והוציא משם פולידין. אוי שיט זה הולך לשרוף.