??? ???? ???? ?? ??

Chapter 26

נשכתי את שפתיי בחוזקה  ועצמתי את עיני מתאפקת לא לצרוח שהחומר השורף הזה נוגע בחתך. ״הינה הינה אני עוד שנייה מסיים״ אמר והתרכז בכל מעשה שלו בטיפול ידי והתחיל לחבוש לי את היד בעדינות,
הוא קרע עם שיניו את הסוף המיותר של התחבושת כשזה הסתדר טוב בידי וסידר לי אותה כך שהיא לא תיפול ותזוז. ״זהו״ אמר והתחיל להכניס את הכל חזרה לארון. ״תודה״ אמרתי וקיפצתי לריצפה בחזרה.
הוא סגר את הארון בטריקה קלה ותפס בידי הבריאה וסיבב אותי אליו. הוא הביט בעיני בקפידות , כאילו הוא מחפש משהו בעיני.
כיווצתי את גבותיי בבילבול, למה הוא עושה את זה? זה אותו המבט שזרק לי הבוקר אחרי שניפץ את הכוס על הריצפה.
״למה אתה מסתכל עלי ככה?״ שאלתי אותו עצבנית.
״מה את מסתירה סול?״ אמר וקירב אותי אליו, מסתירה? על מה הוא מדבר?
״את מסתירה ממני סול, משהו מהעבר שלך, אני רוצה לדעת הכל תספרי לי״ הביט בי כאילו הוא יודע והוא רק רוצה שאני אגיד את האמת. ״מ..מה? על מה אתה מדבר?״ אמרתי לא מבינה . באמת לא הבנתי! זה לא עיניינו ביכלל! אני לא רוצה להתחיל להתעסק שוב בעבר! זה מקשה עלי. ״אני רוצה שתספרי לי על אבא שלך סול״ הטיח את הכל במכה. הסתכלתי עליו בהלם, לספר על אבא שלי? א..אני לא מכונה עדיין א..אני..
התחלתי להזיע ולרעוד הרגשתי שהחלל בשירותים מתחיל להעיק עלי. הנשימות שלי נייהיות כבדות יותר, וזה סימן ל... שיט אני עומדת לקבל שוב התקף חרדה.
״א..אני..״ אמרתי ושמתי את ידי מעל בית החזה שלי מנסה לנשום בקצב סדיר.
הוא משך אותי לכיוון החדר שלו במהירות והושיב אותי על המיטה. הוא הדליק לי מזגן.
הוא התיישב ליידי ותפס בפני,
״תנשמי סול, בבקשה״ אמר ותפס בפני ניסה לפקס אותי ולגרום לי להביט במשהו אחד.
הסתכלתי בעיניו הכחולות ולאט לאט התחלתי לנשום טוב יותר למרות מאמציי.
״סול, אני לא מוותר לך הפעם. אני רוצה שתגידי לי פעם אחת ולתמיד מה קרה, אני יודע שיש משהו שרודף אותך, אני רואה את זה בעיניים שלך כל יום כל שעה וכל דקה, משהו רודף אותך! תשחררי את זה ממך״ אמר ותפס בפני המזיעות למרות המזגן שמקפיא את החדר .
״א..אני אני..״ אמרתי והרגשתי שהדמעות מתחילות לזלוג מעיני בשבילים ארוכים
זה קשה לי כל כך לומר דבר כזה הטראומה הנוראית הזאת זה פשוט.. אסון שאני לא מאחלת לאף אחת..
״אני לא מאמין שאני עומד לשאול את זה..״ מלמל והסיט את מבטו הצידה שידיו עדין על פני. הוא החזיר את מבטו אל עיניי והסתכל לי בעינים , המבט שלו עלי , הראה רחמים?
״סול״ אמר ובלע את רוקו בכבדות
״את נאנסת?״ שאל בטון צרוד ועצם את עיניו.
הסתכלתי עליו בשוק והלב שלי התחיל לדפוק במהירות שהוציא את המילה הזאת מפיו.
מה לומר לו? שכן ? שנאנסתי על ידי אבא שלי? שהוא זה שהשאיר לי צלקת לכל החיים? זה שהיה אמור להגן עלי יותר מכל דבר אחר בחיים האלה ולהיות לצידי ודווקא להגן עלי מהדברים האלה, הוא זה שעשה לי את זה? . לא הייתי מוכנה. אני כל חיי שמרתי את זה בסוד . ועוד עכשיו לגלות את זה ללוקה? שמסתכל עלי בהבעה מרחמת? ממש לא .
״לא״ שיקרתי ויצא לי בקול שברירי
אספתי את כל כוחותי כדי להיות עם ההבעה הכי אמינה שלי.
הוא הסתכל עלי בהבעה מופתעת. הוא הסתכל עליו בהבעה לא אמינה והניד את ראשו מצד לצד
״את פאקינג משקרת לי בפנים!״ צרח וקם מהמיטה. ״אני לא משקרת!״ לחשתי והתחלתי לבכות . זה מעיק עלי.
״את משקרת סול!״ צעק ״תגידי לי את האמת! אני רואה את זה!״ צעק וניפץ את הבושם היקר שלו על הריצפה.
הסתכלתי עליו והדמעות התחזקו והמשיכו לצאת כמו ברז. מה הוא רוצה מהחיים שלי?