ריידר
התעוררתי באמצע הטיסה ואני רואה את ריילי ישנה עליי.
היא הייתה כזו מתוקה. הסתכלתי על הפנים היפהפיות שלה וכמה שרציתי לטרוף לה את שפתיה לא יכלתי. זוגיות מזויפת לא בהכרח מאפשרת הכול וזה די ברור שלי ריילי לא כזה מחבבת אותי.
אבל אני לא אוותר עליה אפילו לשניה. ריילי היא שלי ולא של אף אחד אחר. הבעיה העיקרית שאני לא מסוגל לראות אותה אפילו מדברת עם גבר אפילו עם מישהו בן 80 אני מרגיש את זעמי רק מתגברת מרגע לרגע. משום מקום ללא שליטה פשוט ליטפתי את לחיה ואני אפילו לא יודע למה. היא משגעת אותי, מטריפה אותי, מושכת בצורה לא הגיונית.
אבל בה היה משהו מיוחד לא כמו כול הבנות שחיפשו רק פרסום וכסף היא הייתה שונה היא אפילו היא לא הכירה אותי בתור מפורסם רק בתור נער שחצן. ריילי התחילה להתעורר ישר העפתי את היד שלי מפניה.
ריילי הרימה את ראשה מכתפי ושפשפה את עיניה.
״הגענו?״ היא שואלת בקול ישנוני. ״עדיין לא ריי״ אני אומר בצחקוק.
היא מפהקת ואומרת. ״היי אני רק קמתי״ היא אומרת בקול טיפה עצבני.
״זה לא אשמתי שאת כזו חמודה שאת מתעוררת״ המשפט הזה פשוט נפלט ממני. ״פאק! יש לך מראה?״ היא אומרת בטיפה לחץ.
״לא למה?״ אני שואל בסקרנות. ״אני צריכה לראות איך אני נראית ו..שיט אני צריכה גם לצחצח שיניים בטח יש לי ריח פה״ היא אומרת בלחץ. ״את לא צריכה ריי״ אני אומר בחיוך קטן.
״אני כן״ היא אומרת. היא פשוט שולפת מהתיק שלה מראה ומסדרת את עצמה. ״השיער שלי נראה מחריד״ היא אומרת ומסרקת את השיער.
לא הוא נראה כמו חלום. ואיכשהו היא ציחצחה שיניים עם כמה כלים כאלה שמיועדים לצחצוח שיניים במטוס.
״מאיפה הבאת את כל הדברים האלה״ אני שואל.
״תמיד חייב שהדברים האלה היו בתיק אין לדעת מה יקרה או מתי אני אצטרך אותם״ היא אומרת בחוכמות. ״עוד מעט תגידי שיש לך קונדום למקרה״ אני מצחקק. היא שותקת לשניה ומצחקקת.
״במקרה גם את זה יש לי״ היא אומרת במבוכה.
רגע מה? למה שהיה לה את זה בתיק? אלה עם כן היא תוכננה משהו איתי או עם מישהו! פאק! למה אני חושב מחשבות כאלה מלוכלכות.
״רגע מה״ נחנקתי. היא צחקה ואמרה ״אין לדעת מה יקרה״ היא אומרת בחיוך קטן. הצחוק שלה והחיוך שלה היו פשוט מהפנטים.
״נוסעים יקרים. הגענו אנא ממכם תארגנו את הדברים שלכם בשביל שלא תשכחו כלום״ אנחנו שומעים מישהו אומר ברמקולים.
״שיט צריך לקחת את הדברים שלא נישכח כלום״ אני אומר.
״אוקיי תוריד את המזוודה שלי מלמעלה אני אסחוב אותה״ ריילי אומרת.
״את לא סוחבת שום דבר חוץ מאת התיק שלך עם הקונדום״ אני אומר בחיוך זדוני. ״אוי הקונדום הזה למקרה ותמצא מישהי ולא היה לך אחד״ היא אומרת בחיוך אכזרי. ״מי יודע אולי כבר מצאתי את המישהי שלי״ אני אומר לה בחיוך מרושע ומסתכל לתוך עיניה.
״אז לאיזה מלון הולכים?״ ריילי שינתה נושא ואני ציחקקתי לו בשקט.
״את עוד תראי״ אני אומר.
יצאנו משדה תעופה מחכים לנהג שלנו.
הנהג הגיע הוא יצא מהרכב לקחת את הדברים שלנו וסידר אותם בבגז׳.
אני וריילי נכנסנו למושבים שבמאחור.
הנהג נכנס לרכב והתחיל לנסוע לכיוון המלון שלנו.
״באיזה שעה האירוע?״ ריילי שואלת. ״בתשע וחצי עכשיו רק אחד וחצי אז אין לך למה לדאוג שלא תספיקי להתארגן״ אני אומר.
״אה וגם היו מאפרת ומישהי שתעצב לך את השיער אז אין לך כל כך הרבה עבודה״ אני מוסיף. ״רגע היו לי מאפרת ומעצבת שיער?״ היא שואלת מופתעת. ״כן למה?״ אני שואל. ״כי הבאתי את כל האיפור והציוד שצריך להתארגנות אבל לא נורא אנחנו נישאר עו יומיים נכון?״ היא שואלת. ״כי אין היה לך זמן לעשות קניות״ אני אומר בחיוך.
״קניות? למרות שזה כיף אבל יותר תיכננתי לטייל בכל העיר ולטעם מלא מאכלים״ היא אומרת בהתרגשות. באמת שאלה הדברים שמעניינים אותה? ואוו האישה הזאת פאקינג שלי ואך ורק שלי.
הגענו למלון יצאנו מהרכב ואחת מהעובדות לקחה לנו את המזוודות כבר לחדר. נכנסנו למלון והגענו לקבלה. ״צהריים טובים, ריידר וחדר מספר 450 בבקשה״ אמרתי במשפט אחד בלי יותר מידי חפירות מיותרות.
״כן בטח רק רגע״ המפקדת קבלה אומרת לי והיא מנסה לסדר את עצמה כזה. הסוויטה נכון?״ היא שואלת בפלרטטנות.
״כן״ אני אומר בקרירות. ״תן לי לעשות את זה״ ריילי אומרת טיפה עצבנית. ״אז איפה היינו עם הסוויטה אפשר את המפתח?״ ריילי שואלת באיפה קצת מאיימת את המפקדת קבלה. ״כן בטח״ המפקדת קבלה אומרת בטיפה שחצנות. ״העבודה שלך היא רק לתת לנו את המפתח ולהמשיך בשלך ולא להתחיל עם גברים שהם שלא שלך״ ריילי אומרת באכזריות.
״הינה המפתח״ המפקדת קבלה מורידה תראש.
״תודה״ ריילי אומרת בחיוך מרושע.
הלכנו לכיוון המעלית ושאלתי את ריילי ״מזה היה שם בקבלה?״ אני שואל בסקרנות וטיפה מצחקק. ״סתם אתה יודע רק לימדתי את הכלבה לא לנסות לקחת דבר של אישה אחרת״ ריילי אומרת בהתנשאות.
״את מקנאה שמישהי התחילה איתי?״ אני אומר בחיוך זדוני.
״לא היית מת שאני אקנא עשיתי את זה כי בכל זאת אנחנו בזוגיות מזויפת״ ריילי אומרת בצחקוק מרושע. ״שנינו יודעים שזה לא בגלל זה״ אני אומר בחיוך. ״אולי לא ואולי כן״ ריילי קורצת לי.
נכנסנו למעלית ולחצנו על הקומה 50 הקומה הכי גבוהה איפה שיש את הנוף והכי שקט.
~ריילי~
נכנסנו לחדר ואני ישר קפצתי על המיטה.
הסתובבתי בחדר לראות איך הוא והוא היה ענק היה גם ג׳קוזי ובריחה פרטי היה סלון ענק. פתאום קלטתי שיש רק מיטה אחת.
״שיט יש רק מיטה אחת״ אני אומרת לריידר. ״למה יש לך בעיה לישון איתי ריי?״ ריידר שואל בחיוך זדוני. ״לא פשוט לא הייתי רוצה לישון ליד הגוף המסריח שלך״ אני אומרת ומשלבת ידיים.
״כן בטח, או שפשוט קשה לך להחזיק מעמד לא לנשק אותי״ ריידר אומר בשובבות. ״כן בטח״ אני מגלגלת עיניים. ״טוב אחד מאיתנו צריך לישון בספה״ אני אומרת. ״זה לא היה אני״ ריידר אומר.
״גם לא אני״ אני אומרת. ״אז כנראה שנישן ביחד ריי״ ריידר אומר בחיוך.
״שיט מה השעה?״ אני שואלת. ״אני אומר ששתיים ועשרים״ הוא אומר ושולף את הטלפון. ״שיט שתיים ועשרים וחמש הייתי כזה קרוב״ ריידר אומר בהתבאסות. ״פאק מתי המאפרת והמעצבת מגיעות?״ אני שואלת.
״הו בדיוק אמרו לי שהם עוד עשר דקות רבע שעה גג פה״ ריידר אומר כאילו כלום. ״פאק נכנסתי להתקלח״ אני אומרת בלחץ.
סיימתי להתקלח התכסתי במגבת ויצאתי מהמקלחת.
אני רואה את ריידר ללא חולצה אבל עם טרנינג למזלי.
״אתה יכול ללכת למקום אחר בשביל שאני אתלבש?״ אני אומרת.
ריידר מסתובב ומביט בי במשך כמה שניות ומתקדם אליי.
״את בטוחה שאת רוצה שאני לא אראה אותך?״ ריידר אומר בחיוך זדוני ומניח יד על סנטרי ומרים את ראשי לעיניו.
״א..״ לא ידעתי מה להגיד. ״מה קרה ריי את פתאום מגמגת? לא מתאים לך״ ריידר אומר בחיוך. בזמן הרגע הזה אנחנו עוד שניה מתנשקים.
״אני יודע שאת רוצה את זה״ ריידר אומר בלהט.
הוא מנשק אותי ואני לא מתנגדת לזה. למה? השפתיים שלו היו ככה רכות ונעימות ואיך שהוא נישק כמו מקצוען כאילו היה רעב לשפתי.
פתאום שמענו דפיקה בדלת. התנתקנו במהירות מהנשיקה.
״מי?״ אני שואלת. ״המאפרת והמעצבת הגיעו״ העובד אומר. ״רק רגע אני פותחת. אני רצה לחלוק הורוד שלי של ויקטוריה לבשתי אותו במהירות כך שריידר לא הספיק להסתכל אפילו. סידרתי את השיער שלי ריידר לבש את הקפוצ׳ון שלו.
פתחתי את הדלת. ״היי״ אני אומרת בחיוך.
״היי את בטח ריילי מי שאנחנו הולכות להפוך להכי שווה באירוע״ המאפרת והמעצבת שיער אומרות בחיוך. ״כן״ אני מצחקקת. הם נכנסו והתחילו לסדר את העמדות שלהם. ״כדאי שתלך להתחיל להתארגן״ אני אומרת. ״לא יש לי זמן״ ריידר אומר בחיוך.