��������

" אתה בסדר ? " הקול היה רך אך מחוספס
" כ..כן אדוני " דמיאן התיישב על בירכיו והסתכל לצדדים. רואה שכולם מביטים בו עכשיו במבט פעור.
ואז הוא הביט אל פרצופו של האדם מולו ..מבטיהם נפגשים.
זה היה סבסטיאן.
הבחור היה אגדה במחוז שלו. כולם דיברו עליו והעריצו אותו..כלומר..דמיאן לא ממש ..זה פחות העסיק אותו.
אבל הוא זוכר אותו משער של מגזין לפני שנתיים.
הוא לא השתנה הרבה.
שיער שחור פרוע של ' לא אכפת לי ' אבל עדין איך שהוא 'מסודר' יפה.
ועיניים אפורות עם נגיעות צהובות.
אז הוא אמר שהוא היה בן 18.
עכשיו הוא כנראה בן 20.
פער לא קטן של 4 שנים בינהם.
לא פלא שהוא הרגיש קטנציק ליד סבסטיאן..שהספיק כבר לפתח שרירים ובטן חטובה
הוא נראה טוב . 
הוא היה גבוה ממנו בשני ראשים בערך.
אולי קצת פחות...
" אתה בטוח שאתה בסדר ? " סבסטיאן מביט בו במבט אפל ולא ברור ודמיאן חרד, לא מצליח לנתק את מבטו מהמבט של האלפא.
ההרגשה הזאת מוזרה לדמיאן. הכל זועק וצועק שלהיות לידו זה לא המעשה הנכון.
כל תא בגופו צועק לו לברוח.
מה הוא עושה לעזאזל?
הוא מנסה לבדוק אותו ? 
הוא מנסה לגרום לו לקבל עונש ?
All Rights Reserved