what if? / taekook

ג׳ימין רץ החוצה מהכיתה כדי לחפש את טאהיונג, הוא ראה שהוא נכנס לתוך ערימת תמונות של החבר הכי טוב שלו בתנוחות אינטימיות אבל התעלם מזה, הוא חייב למצוא את טאהיונג, והוא יודע בדיוק איפה למצוא אותו.

-

״טאהיונג?״ ג׳ימין קרא כשהוא עמד בפתח למקום שטאהיונג תמיד ישב בו בהפסקות הצהריים. הוא יכל לשמוע בכי מגיע מבפנים, ואף אחד לא ענה לו, אז הוא החליט להיכנס בכל מקרה, וראה את טאהיונג יושב שם ובוכה.
״טאהיונג אתה בסדר?״ הוא שאל והתיישב לצד השני שלא הפסיק לבכות, מחבק אותו ברכות.
״אני בסדר? אני בסדר? כל החיים שמרתי על פרופיל נמוך עד שג׳ון ג׳ונגקוק הופיע, החליט לקחת לי את הבתולים ולגרום לחברה לשעבר הנקמנית שלו לצלם הכל ולהראות לכל הבית ספר! עכשיו הם חושבים שאני זונה ג׳ימין, אני לא זונה, עדיין כואב לי מאתמול א-אני לא דמיינתי את הפעם הראשונה שלי ככה״ הוא אמר והמשיך לבכות. ג׳ימין היה די בשוק לשמוע שזו הייתה הפעם הראשונה של טאהיונג והבין שהכאב אפילו יותר גדול, עד שהוא חשף את עצמו למשהו חדש הכל התפוצץ לו בפנים. ״הוא לא ידע שמצלמים אתכם טאהיונג״ ג׳ימין ניסה להגן על החבר הכי טוב שלו אבל כשל, ״אז מה! הוא לא היה צריך להסכים לשכב איתי, אפילו לא אכפת לו ממני הוא אפילו לא בודק אם אני בסדר״ הוא אמר וג׳ימין הניד את ראשו לשלילה, ״טאהיונג אתה בטוח שנתת לו אפשרות לא לשכב איתך?״ הוא שאל וטאהיונג התעלם והמשיך לבכות.

״תקשיב טאה, ג׳ונגקוק לא ידע שמצלמים אתכם ואני בטוח שאם הוא היה יודע הוא לא היה עושה כלום. הוא מאוהב בך טאהיונג הוא בחיים לא היה פוגע בך ככה״ הוא אמר כשהוא עדיין מחבק אותו, ״מ-מאוהב?״ טאהיונג שאל בקול הכי ילדותי שיכל להוציא באותו רגע, ״כן, מאוהב, ואני יודע שגם אתה בו, והמצב די מחורבן עכשיו אבל אני בטוח שג׳ונגקוק נלחם בכל מי שאחראי לזה עכשיו״ הוא אמר וצחקק, טאהיונג חייך מעט, אבל עדיין כאב לו. הוא תמיד רצה שהפעם הראשונה שלו תהיה מיוחדת, שהוא לא ישכח אותה לעולם, אבל בדרך הטובה ולא בדרך הזאת, והוא חשב שהוא השיג את מה שהוא רוצה, ג׳ונגקוק היה כל כך עדין ונחמד אליו באותו יום והכל היה מושלם ובדיוק כמו שהוא רצה, אבל מה שקרה היום ניפץ לו הכל, את כל הבועה המאוהבת שהייתה סביב השניים.

הוא מאוהב בג׳ונגקוק? הוא בטוח מחבב אותו אחרת בחיים לא היה עושה את מה שעשה באותו יום, אבל האם הוא מאוהב בו? טוב, הוא אהב את החיוך שלו, זה שתמיד יזכיר לו כמה ג׳ונגקוק דומה לארנב קטן. הוא אהב את הצחוק שלו שיכל להישמע כמנגינה לאוזניו. הוא אהב את העקשנות שלו שהובילה את השניים לאיפה שהם כיום. הוא אהב את המראה שלו כמובן, כי איך אפשר שלא. הוא אהב את החום גוף שלו שעוטף אותו וריח הבושם הקבוע שהוא התיז על גופו, הוא אהב את הדאגה שלו כלפיו, היא הייתה שונה משל כולם, כולם פשוט ריחמו עליו אבל אצל ג׳ונגקוק זה היה משהו מעבר, הוא דאג לו לא רק בעניין הבריאותי, הוא תמיד שאל לגביו, התעניין, הציע לו לשבת איתו בארוחת צהריים, ללכת לאכול אחרי החדר כושר, הוא תמיד הראה כאילו הוא שונא את זה אבל הוא תמיד רצה להגיד כן, וזה תמיד חימם לו חלק בלב לדעת שבאמת אכפת לו ממנו, והוא אהב את זה, אז כן. הוא אהב את ג׳ונגקוק. אבל הוא לא חושב שזה משנה עכשיו, זה מאוחר מדי. ג׳ונגקוק בחיים לא ירצה להיות איתו עכשיו. אחרי כל מה שהוא אמר לו?

״למה אמרתי את זה״ הוא מלמל לעצמו וג׳ימין שמע כמובן, ״אתה היית בלחץ, אתה לא חשבת על מה שאתה אומר טאה, אני בטוח שהוא יודע את זה״ הוא אמר וחיבק את טאהיונג אפילו חזק יותר, ברגע זה טאהיונג חיבק אותו בחזרה, ״לא הייתי צריך להפיל הכל עליו, אני מקווה שהוא בסדר עכשיו״ הוא לחש וג׳ימין הנהן וחייך. ״אני אוהב אותו ג׳ימין״ טאהיונג אמר עם חיוך גדול על הפנים וג׳ימין כמעט צחק מכמה חמוד הוא נשמע. ״אני יודע, הגיע הזמן שתבין״ הוא אמר ושניהם צחקו מעט, עד שטאהיונג קיבל הודעה בטלפון.

״מי זה?״ ג׳ימין שאל, הוא, וגם טאהיונג, חשבו שזה יהיו ג׳ונגקוק, אבל הופתעו והתאכזבו לגלות שלא.
״אני לא יודע, המספר לא שמור לי״ טאהיונג אמר וג׳ימין הרים גבה, ״מה הוא שלח?״ טאהיונג היה מבולבל בעצמו ופתח את הצ'אט, ״סרטון״ הוא אמר וג׳ימין התקרב אליו יותר, ״נו, תפתח אותו!״ הוא אמר וטאהיונג פחד, ״ואם זה סרטון אימה מפחיד כזה ויקפוץ עלינו ליצן?״ הוא שאל וג׳ימין צחק, ״ממתי אתה כזה פחדן? אתה לא אחד שפרץ לבית של ילדה והרס לה את החדר?״ טאהיונג הסמיק במהירות כשהבין שג׳ימין יודע, טוב זה היה צפוי, ג׳ונגקוק בטוח סיפר לו. ״ה-היה לנו מפתח זה לא נ-נקרא פריצה״ הוא גמגם וג׳ימין צחק, ״פשוט תפתח את הסרטון כבר!״ ג׳ימין אמר וטאהיונג הנהן ופתח את הסרטון.

בסרטון ראו לא אחר מאשר ג׳ונגקוק מכניס את הלשון שלו לפה של האקסית שלו, סו-מין.
השניים צפו בכל הסרטון שאורכו היה דקה בפה פעור. ״מ-מה״ ג׳ימין היה הראשון לדבר ״א-אין מצב ה-היא עשתה משהו״ ג׳ימין המשיך לדבר וטאהיונג פשוט הפעיל את הסרטון מחדש, צופה בנער שהוא אהב שואב לאותה נערה שצילמה אותם שוכבים והראתה את זה לכל הבית ספר את הפרצוף.
״ז-זה לא יכול להיות״ ג׳ימין המשיך להגיד וטאהיונג בכה שוב, ופשוט נאנח. הוא בא להגיד משהו אבל נקטע על ידי ג׳ונגקוק שנפל פתאום בין השניים.
״מה לעזאזל״ ג׳ונגקוק אמר והתיישב מהר, עם הפנים לטאהיונג, ״טאה! אומייגד אתה בוכה לא בבקשה לא תפסיק לבכות הכל נגמר הם לא יודעים שזה אתה בבקשה תפסיק״ ג׳ונגקוק אמר בזמן שתפס את פניו של טאהיונג הבוכה בין שתי ידיו, מתעלם לגמרי מכל מה שטאהיונג אמר לו מוקדם יותר.

טאהיונג הוריד את ידיו של ג׳ונגקוק ממנו, הפעיל את הסרטון והראה לג׳ונגקוק. ״ז-זה לא מה שאתה חושב! היא הכריחה אותי היא אמרה שהיא תספר לכולם שזה אתה!״ הוא צעק וטאהיונג התעלם, ״אמרתי לך שאני לא רוצה שום קשר אלייך נכון?״ הוא אמר וג׳ימין פער את פיו מאחורה, ״טאהיונג לא״ ג׳ימין אמר וג׳ונגקוק הרגיש כאילו הוא יבכה בעצמו. ״תעזוב אותי כבר! תפסיק להרוס לי את החיים! החיים שלי היו יותר טובים פי אלף עד שהיית חייב להתערב בכל מה שלא קשור אלייך! תשכח מכל מה שהיה בינינו, אני מתחרט על הכל״ טאהיונג המשיך וג׳ונגקוק רק בכה יותר, ״לא טאה בבקשה לא אתה באמת מתחרט? בבקשה לא טאהיונג אני א-״
טאהיונג סטר לג׳ונגקוק ועצר אותו. ״אל תגיד את זה״ הוא אמר וג׳ונגקוק החזיק בלחי שלו שהייתה אדומה.
״שניכם, צאו לי מהחיים, אל תחפשו אותי, אני שונא אתכם ובבקשה תשכחו כל קשר אליי.״

זה היה המשפט האחרון של טאהיונג לפני שהוא יצא ממקום המחבוא שלו, משאיר את ג׳ונגקוק מפורק לגמרי ואת ג׳ימין מנסה לאסוף את חלקיו. מה שהוא לא ידע זה שזו תהיה הפעם האחרונה שהוא ישב שם, או הפעם האחרונה שהוא יראה פרצוף אחד מבין השניים שהשאיר מאחוריו.