??? ????? ?????

ביום למחרת סטייסי עזרה לי להתארגן לקראת הדייט, הייתי כמעט מוכנה, אבל בכל זאת התעכבתי מול המראה יותר זמן מהנדרש.
"מה השעה עכשיו?" שאלתי את חברתי וטפחתי בעדינות את המברשת סומק על לחיי, ולבסוף החזרתי אותה לשידה שלי.

"הוא אמור להגיע עוד עשר דקות." הודיעה סטייסי מהמיטה בחדרי לאחר הצצה מהירה בטלפון, ואני הרגשתי את הלחץ מגיע במעלה עמוד השדרה שלי.

סטייסי כמו סטייסי, קראה אותי בשנייה והבינה כל מה שהרגשתי כאילו מחשבותיי היו חשופות.

"את נראית מושלם. אין לך מה לדאוג." החמיאה לי, וכבר הרגשתי קצת יותר בטוחה בעצמי.

מרחתי קצת ליפגלוס דובדבן על שפתיי והנפתי את שיערי הבלונדיני לאחור, בעודי סוקרת את עצמי במראה.
הייתי לבושה באחת שמלות המיני השחורות שסטייסי הכריחה אותי להשאיל ממנה בטענה שזה יושב עליי מהמם, ואני לא התנגדתי, ויתרתי מראש על הדילמה של מה ללבוש.

"כדאי שנרד למטה, לא?" ציינה סטייסי לידי, ואני הנהנתי.

"באמת כדאי." הסכמתי והתכוונתי לרדת, אבל היא עצרה אותי והעמידה אותי מולה, גבי למראה.

"רגע, קודם, אני חייבת לצלם אותך." אמרה והוציאה את הטלפון שלה, חייכתי והוצאתי לשון, וסטייסי לקחה תמונה שלי במצלמת האייפון שלה. "את נראית כמו פאקינג נסיכה." היא הפנתה אליי את מסך הטלפון שלה, ואני הופתעתי לרגע מהדמות שהוציאה אליי לשון בתמונה.

באמת נראיתי טוב.

"תמונה חמודה." צחקקתי בחיוך, וסטייסי אמרה שתשלח לי אותה, בזמן שירדנו למטה במדרגות הבית שלי.

פתאום נשמעה דפיקה בדלת, וליבי עצר מלכת.
קפאתי במקומי, רק עכשיו באמת הבנתי את המשמעות של מה שעמדתי לעשות, וכבר לא הייתי בטוחה שזה רעיון טוב.

פחדתי מהכל.
פחדתי שאני לא נראית טוב, שאני אעשה פדיחות או אפשל בשיחה, ויותר מהכל פחדתי לעשות את הצעד הזה שוב.

"אלוהים, סטייס, הלב שלי דופק מהר." אמרתי ופלטתי אוויר ברטט, ניסיתי לנשום כדי להירגע.

בסך הכל דייט. הרגעתי את עצמי. הכל בסדר.

"את חושבת שהוא ישים לב אם אני פשוט אעלם?" שאלתי, וידיי השתוללו באוויר בלחץ.

היא תפסה את ידי המשתוללת עד שהפסקתי להתנהג כמו מטורללת. "כן, אוליב. אני חושבת שהוא ישים לב אם פשוט תעלמי." היא אמרה, ואז מבטה התרכך ועיניה הסתכלי עליי במבט עמוק. "תקשיבי לי, זאק הוא חתיכת ילד מגודל, סבבה?"

"סטייס, היינו ביחד שנה!" התגוננתי, לא ידעתי אפילו מפני מה, אבל הופתעתי שמרוב הלחץ בגלל הדייט ההזכרה של זאק לא הכאיבה לי.

"הוא שכח את היום הולדת שלך." הזכירה לי, ואני הדחקתי את היום ההוא כשאילתר לי מתנה לאחר ששכח והבטיח שיפצה אותי, הוא לא פיצה. "יאמר לזכותי שבחיים לא סבלתי אותו, הוא היה קוץ בתחת." היא גלגלה עיניים ושילבה את ידיה, וצחוק משחרר נחלץ אל האוויר משפתיי. "מייקל הוא לא זאק, אוקיי? הוא הרבה יותר נחמד, הוא הרבה יותר מצחיק, הוא..."