??? ??? ?????

מלודי-

"זהו זה בלייק? אתה טס כרגע לבית שלי בלעדיי, אתה מבין את זה?" אני שואלת אותו מחוץ לבית שלנו, הוא מהנהן ופוסע אליי עד שהוא עומד מולי, אני מרימה את ראשי ואנחנו יוצרים קשר עין. "רק אתמול ניסו להרוג את קרלוס, את ראסל ואותך." הוא זוקר גבה ונראה מבולבל. אני לא מבינה מה פשר המבט שלו.

"את ציינת את כולנו למרות שהיחידה שכמעט מתה זו את פלור," בלייק אומר בצורה מוזרה ונוגע בלחי שלי, "אני רק הולך לשלושה ימים, אמלא את החלק שלי בעסקה עם אבא שלך ואחזור. זה כדי שאחיות שלך גם יהיו מוגנות." אחיות שלי לא מעניינות אותו, אני מסיקה שהוא אומר את זה רק כדי שארגיש טוב יותר. בנוסף אחיות שלי יודעות לדאוג לעצמן.

"מה עם קרלוס? אני רואה שזה משפיע עליך, בסופו של דבר הוא אח שלך." פניו של בלייק חתומות אבל אני יודעת שדבריו של קרלוס הכאיבו לו. "אני אדבר איתו כשאחזור." הוא אומר ואני מסתכלת על הבית. "אני הולכת להישאר רק עם ראסל, אתה חושב שזה רעיון טוב?" אני שואלת והוא מהנהן. "ראסל לא יתן לך להיפגע, גם אם את לא חושבת ככה." משום מה אני מאמינה לבלייק.

"אני אקח את השלושה ימים האלה בתור ימי רענון ואנסה להיות גבר יותר טוב בשבילך ואח יותר טוב לקרלוס." הוא מתכופף ומנשק אותי נשיקה מהירה בשפתיים, הלב שלי הולם מהר, גופי מתחמם בצורה מוזרה, בלייק מזדקף ואני בולעת את הרוק שלי. "איפה כל החיילים והכלי נשק שהבטחת לאבא שלי?" אני שואלת והוא מניח יד על הגב שלי ומושך אותי אליו.

אני פוערת את עיניי מהמגע הלא צפוי, השדיים שלי נוגעים בחליפה שמבליטה את שריריו. "הם מחכים לי אבל הם יחכו כדי שאוכל להיפרד מאשתי." אני נושכת את שפתיי מהדרך שבה הוא מסתכל עליי, עיניים שנראות מעט שחורות עם כוח בתוכן. "עשית התערבות עם ראסל או משהו שאתה מתנהג אליי ככה?" עד אתמול הוא אמר שלא אכפת לו מאח שלו והוא היה שתלטן בכל הנוגע אליי.

"לא פלור," הוא שולף את הטלפון שלי מהכיס שלו ונותן לי, "תיקנתי לך אותו, יש לך שיחות, הודעות ואת הכרטיס אשראי שלי למקרה שתרצי להזמין לך משהו." הוא מושיט לי את הטלפון ואני לוקחת אותו, "תודה," אני אומרת בפנים מוסמקות למרות שבלייק זה שהרס לי את הטלפון מההתחלה.

הוא מוריד את היד שלו והמגע שלנו מתנתק, "אני מצטער על זה שהרסתי אותך," אני לא מעכלת את דבריו בגלל החום שהוא גרם לי, רק כשהוא הולך מכאן ונכנס לרכב שלו אני מבינה מה הוא אמר. בלייק לא מצטער, הוא יעשה הכל אבל רק לא יצטער בפניי כך שאני לא מבינה את דבריו. מצטער על זה שהרס אותי?

"מיני את מתכוונת להמשיך לעמוד בחוץ? הוא נסע." אני שומעת את הקול של ראסל, אני לא עונה לו, רק ממשיכה להרהר על מה שבלייק אמר. הרס אותי? איך בדיוק? למה הוא פתאום היה נחמד אליי?

יד נוגעת בכתף שלי ואני מסתובבת בבהלה, עומדת מול ראסל. "הכל בסדר?" הוא שואל ואני מכווצת גבות, ממתי אכפת לראסל אם אני בסדר? "תיכנסי מיני, אני לא אעשה לך משהו אם ככה את חושבת." הוא אומר בטון סבלני שלא נחשפתי אליו עד עכשיו ואני יותר מבולבלת.

ממתי ראסל סבלני אליי? כל פעם הוא היה אגרסיבי, ציפיתי שהוא היה פוקד עליי להיכנס לבית או מושך אותי מהיד.

בלייק וראסל מתנהגים בצורה מוזרה, אני לא מצליחה להבין את השינוי הזה אבל אני יודעת שזה קשור לאתמול. אני מנחשת שהשינוי אצל בלייק התחיל כשכיוונו עליי אקדח או שהוא הבין שיכול להיות שקרלוס מת.

לפעמים אנשים לא מבינים כמה חשוב מה שיש להם, אלא הם מתחילים להעריך אותו רק כשהוא יוצא מהתמונה. אני משערת שזה מה שהיה עם בלייק, ברגע שהוא הבין שיכול להיות שקרלוס ימות אז מתג בו נדלק. רק אני לא מבינה מה השינוי בראסל?

"מיני אני לא אגיד את זה שוב, תיכנסי לבפנים עכשיו." הסבלנות של ראסל אוזלת, אך עדיין היא הרבה פחות אגרסיבית. רגליי זזות בעצמן ואני נכנסת, משהו לא נראה לי מציאותי. שני הגברים מתנהגים ההפך ממה שהכרתי אותם.

תלכי לחדר שלך מיני, שימי אוזניות למשך שעתיים ואל תעצרי את המוזיקה לרגע." ראסל אומר בקול מצמרר, שערותיי סומרות, היד שלי רועדת. הקול הזה נוטף איום, סכנה. אני מסתכלת עליו ורואה אותו מחייך, הטון שלו היה מחוספס ואפל, אני לא זוכרת ששמעתי אותו מדבר ככה.

"אני יכול-ה לש..אול למה?" קולי רועד, החיוך של ראסל נהיה רחב. "את חושבת שתוכלי לעמוד במה שאגיד לך?" אני מהנהנת, אני יכולה להכיל דברים שלא יכולתי להכיל בעבר. "יש גבר אחד מהצינוק, אחד מאלה שפרצו לבית שלנו מהכנופייה החדשה." הוא אומר ועיניו משתהות עליי, תוהה אם להמשיך או לא.

הוא מתכוון לאחד הגברים שנשארו בחיים, היו שניים אבל בלייק ירה לאחד מהם בראש כדי שראסל יהיה רציני בעינויים. אחרי שהייתי עדה לכל זה תהיתי לעצמי איך לא הקאתי, נגעלתי או התעלפתי. בעבר לראות את הצבע האדום הארגמני היה ישר משפיע עליי.

"אני הולך לגרום לו לצרוח את חייו עד שהצינוק לא יוכל להכיל את הצרחות שלו, אני אגרום לבית הזה לרעוד מכל יללת כאב שלו עד שאת תשמעי אותו מהחדר שלך כשאת עם אוזניות על פול ווליום. אני אעקור את איבריו ואפרק את גופו." רגליי רועדות מהקול האפל של ראסל.

לפי עיניו השחורות ומלאות הכעס אני מבינה למה הוא סבלני אליי, זה בגלל שהוא רגע לפני התפוצצות. "תלכי מיני, תדעי שאני שומר עלייך ומה שהיה לא יקרה שוב. אף אחד לא יתקרב אלייך." אני מהנהנת באיטיות והולכת הכי מהר שאני יכולה לחדר של בלייק, עולה במדרגות בריצה וסוף סוף מצליחה לנשום אוויר.

טריקת דלת ממתכת נשמעת ואני יודעת שראסל נכנס עכשיו לצינוק, אני ישר שמה אוזניות ובוחרת שיר, ברגע שמצאתי שיר שתואם את הרגשות המבולבלים שלי אני עוצמת את עיניי ונכנסת לעולם הפרטי שלי.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם-
LarckBlakeauthor
מעלה לשם הצצות לפרקים, תשובות לשאלות וסקרים :)