Rules of the game / taekook

קריאה מהנה♡

-
"אז תישן איתי."

המילים של טאהיונג עדיין הדהדו בראש של ג'ונגקוק כשהוא עמד במקום, ידיו קפוצות לצידי גופו.

"אתה לא רציני," הוא אמר, מנסה לשמור על קול יציב.

"אני תמיד רציני, בייבי." קולו של טאהיוהג היה יציב, ובבירור היה נשמע שלא צחק כשאמר זאת.

ג'אנגקוק היה כל כל מובך, לא ידע מה לעשות, איך להגיב.

היה ברור שטאהיונג נהנה לראות אותו במבוכה.

"אני לא הולך לישון איתך." ג'אנגקוק נשם עמוק.

"איך שאתה רוצה," טאהיונג משך בכתפיו, כאילו זה לא שינה לו כלל.

"אז לך לחדר שלך." הוא החווה בראשו לעבר מסדרון ארוך, וג'ונגקוק היסס רגע לפני שהחל לצעוד לשם.

אבל בדיוק כשהגיע לדלת, קולו של טאהיונג השיג אותו.

"הדלתות כאן ננעלות אוטומטית בלילה."

ג'ונגקוק קפא.

"מ-מה?" ג'אנגקוק סובב מיד את מבטו אל טאהיונג, גבו מופנה אליו, הוא יכל לשמוע את החיוך של טאהיונג כשדיבר.

"אם תיכנס לחדר שלך ותינעל בפנים, אל תצפה שאני אבוא לשחרר אותך.." טאהיונג אמר בקור רוח.

"אתה תצטרך לחכות עד הבוקר." טאהיונג המשיך, מדגיש כל מילה.

'מניאק.'

ג'ונגקוק מלמל לעצמו, מסתובב אליו בחדות.

"אתה נהנה מזה, נכון?" ג'אנגקוק אמר, מבטו כועס, מביט בטאהיונג.

"מאוד," טאהיונג חייך בהתגרות.

ג'אנגקוק רצה לצרוח עליו, להוציא עליו את כל התסכול, החיוך של טאהיונג כל כך עיצבן אותו.

אבל במקום, הוא פשוט הסתובב ונכנס לחדר.

בום.

הוא טרק את הדלת מאחוריו.

ואז… הוא שמע את ה"קליק", הנעילה האוטומטית.

"פאק."

הוא היה תקוע.

ושוב—טאהיונג ניצח.

-

רוצות לדעת איך הלילה הזה ייגמר?

תגובות?מחשבות?דיעות? תלונות?בקשות?הצבעות?

מוזמנות♡