???? ??????

אדם

שתיתי היום אולי חמש עשרה כוסות קפה. הייתי חייב לטפל בהרבה עיניים של העסק, אם יש משהו שאני שונא זה להתעסק עם עבודת משרד משעממת. הבית היה ריק, נוי עדיין ישנה אצל ההורים שלה, כך שלא יצא לנו לדבר. למרות התחושה הלא נעימה שהבית ריק, אני גם מרגיש הקלה. ככל שעובר הזמן, אני מבין שזה כנראה הדבר הנכון בשבילנו. עדיין לא מצאנו את הזמן לדבר על הכל ולעשות את ׳שיחת הפרידה׳, אני יודע שזו תהיה שיחה קשה, אבל היא חייבת להעשות. כל אחד יהיה חייב להמשיך בחייו.

גם לי לא יהיה קל, כבר התרגלתי לנוכחות של נוי סביבי, היא כבר הכירה אותי ואת כל השגעונות שלי וידעה לתת לי מרחב נשימה. אבל נתמודד עם זה כשנגיע לנקודת הזמן הזאת. בינתיים, המצב טוב לי ככה.

התיישבתי חזרה ליד האי במטבח והנחתי את כוס הקפה ליד המחשב הפתוח, אני חייב להתחיל לטפל במסמכים הממתינים להתייחסותי. אחרי מספר שניות, נשמעה דפיקה בדלת. ״מי זה בשעה כזו״, שאלתי את עצמי.

ניגשתי אליה ופתחתי אותה באיטיות, סהר דחף אותה והתפרץ לתוך ביתי.

״אני רואה שהגעתי בזמן טוב, ״הוא אמר״ והביט ישירות על המחשב הפתוח ועל הדפים המפוזרים סביבו.

״הבנת לא נכון, סהר,״ השבתי.

״נו, אל תהיה כבד,״ הוא התקדם לכיוון המקרר והוציא בקבוק בירה.

״סהר, אתה מודע לזה שהשעה רבע לאחת בלילה?״ אמרתי, מנסה להעביר לו את המסר שיתחפף, היו לי יותר מדי דברים לעשות ואני חייב לישון כמה שעות לפני שיגיע הבוקר.

״אני שומע פה הצעה למסיבת פיג'מות?״ הוא שאל ולגם מהבקבוק.

״סהר, אני מנסה לעבוד פה. יש לי כמה דברים דחופים לטפל בהם ואם לא אעשה זאת בזמן ינתקו לנו שוב את המים במסעדה. רוצה לעזור?״ שאלתי בציניות.

״מה, עדיין עושים לך בעיות כאלה?״ הוא שאל, ומבטו הרצין. כבר שנים שקורים לי דברים הזויים, כל פעם משהו שונה: ניתוקי מים וחשמל במסעדה למרות שאני דואג שכל התשלומים מתבצעים בזמן, פנצ'רים מכוונים ברכב שלי, בדיקות פתע של משרד הבריאות בתדירות חשודה, ועוד הרבה דברים שלא מסתדרים. אף פעם לא לקחתי את זה ברצינות, אבל זה בהחלט הוסיף לי הרבה התעסקות. אני דואג להיות בקשר עם כל מי שנותן לי שירות ועם הרשויות כדי לוודא שהכל תקין ושלא אאלץ לסגור אפילו ליום אחד את המסעדה.

״בזמן האחרון פחות, אבל כן,״ עניתי.

״תהרוג אותי, אני לא מבין, מישהו מנסה להכשיל אותך,״ הוא אמר לפני שהניח את ידו על כתפיי בדרמטיות והוסיף, ״אבל שתדע שאם אתה מתכוון לצאת למשימה חשאית ולאתר אותו, אני איתך.״ הוא אמר במבט רציני, אך בציניות המעצבנת שלו.

״אני אזכור את זה,״ זרמתי איתו.

״תדע שמסיבת פיג׳מות זה אחד הרעיונות הטובים שלך אתה בטוח שאתה לא רוצה להזמין כמה חברים?״ שאל. ״לא אמרתי מילה על מסיב- ״, ״תראה אתה לבד פה״, קטע אותי, ״סוף סוף נוי לא כאן לעשות לי פרצופים ויש לנו את הבית העצום הזה לרשותנו, לעשות כל מה שאנחנו רוצים. אז למה לתת להזדמנות הזו להתבזבז?״