???? ??????

אדם

חד משמעית אני מאבד כל שליטה עצמית שהיא לידיי, התות הקטנה הזאת. אבל לי אין שום בעיה עם זה כל עוד היא בסדר.

זואי פה כבר כמה שעות, כל כך רציתי שתבוא, לא יכלתי לכעוס עליה גם כשעשתה את התרגיל הקטן שלה והקפיצה לי את הלב.

כמעט חציתי את הגבול ששמתי לעצמי. אבל איך שהוא עצרתי את עצמי, היא שיגעה אותי עם הריח שלה, השפתיים שלה, פשוט כל מי שהיא, הכי יפה בעולם.

״אדם?״, היא קראה, בדיוק התכתבתי עם סהר. הוא עדכן אותי על המסיבה שאפילו לא טרחתי להגיע אליה.

״מה?״ שאלתי לאחר שלא המשיכה את דבריה.

״אני יכולה אולי....רק אם זה בסדר..״, היא גמגמה. הפסקתי להתעסק בטלפון והפניתי אליה את כל תשומת לבי, ״זואי פשוט תגידי את מה שאת רוצה״ קטעתי אותה.

״אני יכולה להישאר לישון פה?״ לחייה הסמיקו, ואני פרצתי בצחוק בלתי נשלט, יפה שהיא חשבה שהיא הולכת מפה.

״מה מצחיק?״ מבטה מיד השתנה מנבוך לכועס.

״הצחיק אותי שחשבת שאת הולכת מפה הלילה״, אמרתי. מבטה ההמום הצליח להצחיק אותי יותר.

״אה, אני מבינה אז אין לי זכות בחירה?״ שאלה.

״לא״, עניתי בצורה חד משמעית.

״ואם הייתי רוצה ללכת?״ שאלה.

״את יכולה לרצות״ אמרתי ברצינות וחזרתי להתכתב עם סהר.

״אדם! אם הייתי רוצה ללכת הייתי הולכת!״ היא נעמדה מולי, ידיה על מותניה, אני אוהב את זה שהיא נלחמת בי.

״זואי לא הייתי נותן לך ללכת. גם אם היית רוצה וגם אם לא, בטח לא עם השמלה הזאת״ אמרתי. אני לא יודע מה הקטע שלי עם הבגדים שלה ולמה זה מפריע לי, אולי בגלל שהם מבליטים את כל מה שהוא לעיניי בלבד מעכשיו. עם נוי זה אף פעם לא עניין אותי, היא לבשה מה שהיא רוצה והיא התלבשה הרבה יותר נועז מזואי. אבל עם זואי יוצא ממני איזה צד פרימיטיבי שלא הכרתי.

שלי!

אני מאמין שלאף אחד אין זכות להחליט עבור אף אחת מה ללבוש או לא ללבוש, חוץ ממנה כמובן. אבל עם זואי זה בלתי נשלט אצלי. אני גם יודע שכשהיא רוצה משהו היא שמה עליי פס בלי בעיה, היא יודעת לדאוג לעצמה ואני אוהב את זה.

״מה הבעיה עם השמלה שלי? חשבתי שאתה אוהב אותה״ חיוך מתגרה עלה על שפתיה היפות.

אוהב זאת מילה קטנה לעומת מה שהשמלה הזאת גורמת לי להרגיש...או לדמיין...

״זואי, אני רואה שאת שוב מנסה לשגע אותי״, נשמתי עמוק בניסיון להחליף את הסרטים שעוברים לי בראש ולא כאלה שמתאימים לילדים.